הכלבים שלנו

ויקי היא אהבת חיי מהיום שהיא נכנסה הביתה, מתישהו בתחילתה של מגפת הקורונה, הרגשתי שהחיים שלי הולכים להשתנות. אימונים כל יום 3 פעמים ביום. טיולי חשיפה. ספורט כלבני אגיליטי... תרגול בבית ובחוץ כולל יום. גם בגשם. ואללה היא הכניסה אותי למשטר (רועה בלגי בכל זאת). אבל ידעתי על מה אני הולכת עוד לפני שהבאתי אותה. רציתי לשנות שגרה. רציתי לזוז. רציתי כמו פעם, ילדה עם רועה גרמני מטיילת ברחובות אומסק עם כלב שחור ענק ולא מפחדת... תודה לויקי שהפכה למוטיבציה ואהבה כלבית הכי גדולה שלי (אחרי שוקו כמובן) היא משתתפת איתי במפגשים עם ילדים ומקבלת בסבלנות את כל הכלבים שאני מביאה הביתה

מוקה הייתה ננטשה בכפר בצפון. היא הייתה בלי זנב, בלי בית, בלי אחד שדאג לה. וכשהיא הגיעה אלינו, היא הייתה בלי קול – היא לא ידעה איך לנבוח, היא לא ידעה איך לשחק, היא לא ידעה איך להיות כלבה. היום, מוקה היא מלאת חיים. היא "מדברת" – היא נובחת, היא מייללת, היא משתמשת בקול שלה כדי לספר לנו מה היא חושבת. היא משחקת, היא רצה, היא אוהבת. מוקה היא ההוכחה שאף פעם לא מאוחר. מוקה מלמדת אותי שלא צריך להיות מושלם כדי להיות אהוב. שלא צריך להיות מושלם כדי להיות חלק מהמשפחה. שלא צריך להיות מושלם כדי להיות שמח.

פיצ' היא הגורה שלנו, הגורה של הקורס. היא הגורה שמסביבה בנוי כל הקורס שלנו – כי פיצ' היא הדוגמה החיה לכל מה שאנחנו מלמדים. פיצ' לומדת מהיום הראשון. היא לומדת כי אנחנו מלמדים בדרך נכונה – בחיזוק חיובי, בסבלנות, בעקביות. היא לומדת כי בעליה מעורבים, כי הם מבינים מה קורה, כי הם מלווים אותה בתהליך. פיצ' היא הוכחה שגור שמקבל הנחיה נכונה מהיום הראשון – הוא הופך לכלב רגוע, מאומן, וחמוד. פיצ' היא הגורה שתהפוך לכלבה מדהימה.